המגזין

פרויקט התחדשות עירונית נולד כרעיון והשקפת עולם של היזם ו/או של הרשות המקומית. שניהם, לצורך קידום הרעיון נזקקים, מעבר לניסוח ההצעה העקרונית וקווי המתאר הכלליים של הפרויקט, לקידום וניהול כל ההליך הסטאטוטורי מול גורמי התכנון השונים בעירייה בנוסף לקידום ותכנון התב"ע והוצאת היתרי הבניה,

ניתן לחלק את תפקידו של האדריכל בפרויקט התחדשות עירונית לשולשה שלבים עיקריים:

קדם תכנון:
בהתאם לסוג הועדה המקומית בה מקודמת התכנית, וכן בהתאם לאופי התכנית, לפני שמתחילים בהליכי תכנון מתקדמים ישנן פעולות מקדימות אשר חיוניות על-מנת להבין מה המתווה התכנוני לו העירייה תסכים ואליו היא מכוונת.
כל חברה יזמית אשר מעוניינת לקדם תכנית להתחדשות עירונית זקוקה למירב האינפורמציה אשר תאפשר לה לבחון את ההתכנות והיישום, הן ברמה הכלכלית והן ברמת הנחות הייסוד התכנוניות בין היתר על-מנת שזו תוכל להעביר את האינפורמציה לדיירי המתחם בו היא מעוניינת.
בשלב זה אדריכל הפרויקט יחל בבדיקת כלל התכניות העירונות והמדיניות התכנונית ובאמצעותן יגבש חישוב זכויות כללי יחד עם פריסת ייעודי קרקע עקרוניים אשר יהוו בסיס לתכנון מקדים של הפרויקט שלאחר אישורו יוכלו להתקדם לשלב התכנון הבא עם כמה שפחות הפתעות ושינויים.

תכנון ורישוי:
לאחר אישור עקרוני מצידה של העירייה על הנחות היסוד אשר הוצגו בתכנון הראשוני, יקבל האדריכל אור ירוק להתקדם לכדי תכנון מתקדם יותר אשר בתכניות מסויימות משמעות הדבר היא להתחיל בהליכי תכנון תב"ע (תכנית בניין עיר) ובתכניות אחרות יכולה להיות משמעות הדבר הגשת בקשה לקבלת היתר בניה. תכנון התב"ע, בין אם מדובר בתכנית בסמכות מחוזית ובין אם בסמכות מקומית, היא השלב הראשון לפני הגשת בקשה לקבלת היתר בניה.
בשלב התב"ע נקבעים באופן מדוייק ומקיף כל כללי המשחק והחוקים שיש לקחת בחשבון בתכנון המתחם. בין היתר, התב"ע תקבע את זכויות הבניה המקסימליות, את מספר הקומות, את גובה הבניינים וכן את תכנית הבינוי המנחה ו/או המחייב של התכנית.