המגזין

לכל סיפור יש שם או כותרת. לעיתים אף ישנה כותרת תחתונה. כך גם לכל עיר יש את הסיפור שלה –
מיהי? איפה היא נמצאת? לאן היא רוצה להגיע? ובאיזה אופן ואילו כלים היא מעוניינת להשתמש על-מנת להגיע למקום הזה? הסיפור הזה נקרא – תכנית מתאר עירונית/ כוללנית ו/או תכנית אב. התכנית הזאת איננה “מולבשת” על העיר ללא הצדקה או סיבה, צריך להכיר טוב את ה-DNA שלה, מה מרכיב אותה ומה חסר בה, איך היא מתנהלת ומה היא היתה רוצה לשפר בהתנהלותה – רק כך יהיה ניתן להתוות עבורה דרך בטוחה לעתיד טוב יותר. סליחה, לסיפור טוב יותר.

ידוע כי לפני שמחליטים לאן ללכת יש לדעת קודם איפה אנחנו עומדים. כך גם ערים, בעלות מנהיגות אחראית, נוהגות. מרגע שהעירייה החליטה כי היא יוצאת לדרך הארוכה של תכנון וניסוח תכנית מתאר היא בראש ובראשונה צריכה לגבש לעצמה ולכל מאות היועצים והועדות אשר יסיעו לה בדרך, כל אחד בתחומו, סטאטוס מדוייק של המצב בעיר בכל אספקט אפשרי.

פעולות הקדם-תכנון יכללו בין היתר את בחינת התחומים הבאים:

שכונות מגורים:
ניתוח של כל השכונות השונות בעיר לצורך הבנת האופי הייחודי שלהן.
ישנן שכונות ותיקות וישנן חדשות ומודרניות יותר. יש כאלו אשר בעלות בינוי גבוה יותר וישנן שכונות משולבות בתים פרטיים ובניה מרקמית נמוכה.
חלק מהשכונות צפופות יותר וחלקן עדין לא הגיע למימוש מלוא פוטנציאל הצפיפות שלהן.

תחבורה:
איך המערכת התחבורתית העירונית משתלבת עם זו הבינ-עירונית, האם ואיזו התממשקות ישנה למערכת התחבורה העירונית עם הפתרונות השונים של התחבורה להסעת המונים (קווי הרכבת הקלה וקווי המטרו) והאם רכבת ישראל עוברת בעיר? כמו כן, כמובן שיש לקחת בחשבון את מצב פתרונות החניה שהעיר מציעה, הן במובן הפרטי והן באספקט הציבורי.

שירותים קהילתיים:
האם המענה של שירותים אלו מספק את גודל אוכלוסיית העיר באופן כללי וכן עפ"י הקהילות השונות בעיר המשתמשות באותן שירותים; בתי-כנסת, מתנ"סים ומרכזים קהילתיים, שירותי בריאות, אולמות ומגרשי ספורט וכיוב'.